רש"י
שְׁלָחַיִךְ. אֶרֶץ יְבֵשָׁה קְרוּיָה בֵּית הַשְּׁלָחִין, וְצָרִיךְ לְהַשְׁקוֹתָהּ תָּמִיד. וּשְׂדֵה בֵית הַבַּעַל יָפֶה הֵימֶנָּה. וְכָאן קִלֵּס הַיָּבֵשׁ, שְׁלָחַיִךְ הֲרֵי הֵן מְלֵאִין כָּל טוּב כְּפַרְדֵּס רִמּוֹנִים. וְזֶה עַל שֵׁם קְטַנִּים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מַרְטִיבִים מַעֲשִׂים טוֹבִים כְּפַרְדֵּס רִמּוֹנִים:
תורה תמימה
שלחיך פרדס רמונים. [בדם נדות איירי, לומר לך, מה פרדס זה נעול כך האשה בשעת נדותה נעולה מלהזקק לבעלה] קנומפרש שלחיך מלשון הפסוק מי השלח ההלכים לאט (ישעיהו ח׳:ו׳) וכטבע דם נדות.
.
(נדה י"ט ב')
(נדה י"ט ב')
צרור המור
שלחיך פרדס. שלחייך היינו אפי' אותן שאינן זכאין כ"כ שהן דומין לבית השלחין שצריכין להשקותן תדיר יהיה לעתיד פרדס רמונים וגו':